הקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
נדמה כי בשבועות האחרונים מכה אחר מכה ניחתת על המגזר החרדי ברחבי הארץ. מקרים רבים של מיתות שונות ל"ע, הלוויות ובכי רב. כאן ברחובות איבדנו את הילדה תהילה ע"ה ואת כלתו ע"ה של הרב צבי בוימל שליט"א. הקושי הוא עצום. הכאב הוא נורא.
במהלך השבועות האחרונים ילדים התאגדו, קראו תהלים והתפללו רבות למען החולים וביניהם הילדה תהילה. מרגש לשמוע את קריאות התהלים של תינוקות של בית רבן.
השבוע, לאחר שנתבשרנו בבשורה המרה על פטירתה של תהילה, ראיתי באחד הבניינים הודעה לילדים שאומרת ברוח הדברים 'תודה על התפילות. דעו לכם, כי אין תפילות שהולכות ריקם. תפילותיכם בוודאי קרעו לב שמיים'.
לכאורה מדובר בחיזוק רוחני פשוט – התפללתי על דבר מסוים ולא קיבלתי אותו. אולי ה' לא רוצה את תפילתי? אולי הוא אינו שומע אותה? אולי היא בזויה בעיניו? הרי לרובנו יש בקשות (דרישות?) מהקב"ה ולא תמיד הוא רואה עין בעין, כמונו, להעניק לנו בקשות אלו. כי הן אינן טובות לנו, אינן מועילות כעת וכו'. ולמרות שאנו יודעים כי דבר השם הוא האמת, בכל זאת תחושה עצובה יש בפינו כשאנו שוב ניגשים לבקש והשטן מצייר במוחנו שכוח התפילה שלנו אינו מספיק כדי להעניק לנו את כל שאנו רוצים.
אלא שעלינו לדעת ולומר לעצמנו שוב ושוב, גם אם כולנו חכמים וכולנו נבונים – תפילות לא חוזרות ריקם. איננו יודעים מה התפילה עושה בשמיים כשהיא לא נראית לכאורה בארץ.
קל מאוד לומר כשהצרה היא של אדם אחר שצריך להאמין בה' ולבטוח בה'. אבל כשזה בא לפתחך – ניכר מה באמת החשיבה שלך.
בהלוויתה של הרבנית בת שבע בוימל ע"ה הספיד הרב צבי בוימל שליט"א וזעק בכאב מצמרר, אך מחזק באופן שאין כמוהו – 'בזמן שהכול התרחש כל הרופאים היו אובדי עצות, לא ידעו מה לעשות, מה קורה, מה יקרה'. "ורק לנו לא היו שאלות" אמר בהתרגשות שחיזקה רבים וגדולים בעם ישראל, "לנו אין שאלות על הקדוש ברוך הוא". אנחנו יודעים שכל מה שהוא עושה נכון וכל מה שהוא עושה, הוא עושה זאת בשבילנו – גם אם איננו מבינים. אין לנו שאלות על הקב"ה.
עלינו להתחזק מהניסיונות שהקב"ה עושה לנו כדי לבחון אם נאמר 'יש לנו שאלות' חלילה או שנאמר 'אין לנו שאלות'.