מה היה מפקד הלוויים

על הפסוק "ובני ישראל פרו וישרצו וגו'" דרשו חז"ל (תנחומא שמות ה) שכל אחת ואחת יולדת שישה בכרס אחת. וידוע החשבון (אזנים לתורה בשם חותנו ר' אליעזר מטלז זצ"ל) להוכיח דבר זה מן המקראות.

הבכורים נדחו מעבודת ה' בעקבות חטא העגל, והלוים נבחרו במקומם. ובפרשת במדבר (במדבר ג, מג) נמנו הבכורים "ויהי כל בכור זכר במספר שמות מבן חודש ומעלה לפקודיהם שנים ועשרים אלף, שלשה ושבעים ומאתים", אם בשש מאות אלף איש היו עשרים ושנים אלף בכורים, הרי זה כעשרים ושבעה ילדים במשפחה. אבל למעשה יש להכפיל את מנין הילדים. כי שש מאות האלף היו מגיל עשרים ועד ששים (בבא בתרא קכא, ב), ומספר האוכלוסין היה אפוא יותר מכפול, הווה אומר, למעלה מחמשים ילדים במשפחה, ודבר זה איננו אפשרי אלא בלדת שישה בכרס אחת.

ובוודאי שצדקו דברי חז"ל, ואין הם צריכים חיזוק. אך מכל מקום, חשבון זה קשה להולמו, שהרי יש להניח שלאותם שש מאות אלף הגברים מבן עשרים ועד ששים, לפחות לרובם היו ילדים. וגם אם בכורותיהם הבנות היו מרובות בהרבה מן הבכורות הזכרים – היו הבכורות הזכרים צריכים להיות לפחות פי עשר ממה שנמנו בתורה. ועוד יש לך להוסיף את הבכורות שבין אותם שש מאות אלף הגברים. ובאמת הדבר מצריך ביאור, היאך בשש מאות אלף משפחות אין לנו אלא עשרים ושתים אלף בכורים בלבד.

ויש המבארים, ע"פ דברי תרגום יונתן (ב, כג) שפרעה היה רוחץ בדמם של בכורים דווקא, ולפיכך נתמעטו הבכורים כל כך. עוד יש שביארו, דלא נמנו אלא הבכורות הראויים לעבודה ולא בעלי מומים, ומחמת עבודות הפרך במצרים היו רובם בעלי מומים [ואף שבמתן תורה נתרפאו ממומם, לאחר חטא העגל חזרו למומם (זוהר בראשית קכו, ב)], אך אין בכך די, שהרי גם אצל הלויים שלא היו בשעבוד מצרים ובגזרות פרעה, אנו מוצאים שכנגד 22,300 לויים ישנם שלוש מאות בכורות בלבד.

והנראה בזה, כפי שרמז הרמב"ן (במדבר ג, מה) שלא נמנו אלא הבכורות שנולדו בשנה האחרונה בלבד, והביאור בזה, שיסוד קדושת הבכורות הוא מהכתוב (ג, יב-יג) "ואני הנה לקחתי את הלוים וגו' תחת כל בכור פטר רחם וגו' כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים וגו"'. ושני יסודות אנו למדים מכך, האחד, שקדושת הבכור היא על ידי שפוטר רחם אמו. והשני, שקדושת הבכור היא מחמת הצלתם של הבכורות במכת בכורות. ומשום כך יש לומר, שדווקא בכור שנולד אחרי מכת בכורות ופטר את רחם אמו, הוא אשר נתקדש בקדושת הבכורה, אך אותם שנולדו קודם מכת בכורות לא נתקדשו, שבשעת פטירת רחם אמם, לא הייתה להם כל סיבה להתקדש.

והעולה מהדברים, שאין להוכיח ממנין הבכורות המועט לגבי ריבוי האוכלוסין שבכל משפחה כפי שנתבאר [ומכל מקום יש להוכיח מהפסוקים כדברי חז"ל דהיו יולדות שישה בכרס אחת, מכך שמנין בכורות הלויים הינו שישית ממנין בכורות השבט הממוצע, אך אין כאן המקום להרחיב.]