בקבצים הקרובים נעסוק בתנועת החסידות והאישים הבולטים בה. קובץ זה הוא הראשון מתוך שלושה בנושא זה.

מצב היהודים כרקע לחסידות

מבחינה רוחנית – בתקופה שלפני גזרות ת"ח בזמן שיהודי מערב אירופה חיו במצוקה וסבלו מפורענויות, זכתה יהדות פולין לתור הפריחה שלה. מעמדה הכלכלי היה איתן וגם מעמדה החברתי היה טוב. יהודים רבים הגיעו לעמדות גבוהות וגם שירתו את המלכים כשרים וכיועצים. על רקע הרווחה התפתחו חיי תורה תוססים ויהדות זו נתנה לנו את המפרשים הגדולים של הש"ס: המהרש"א, המהר"מ, המהרש"ל, ואת נושאי כליו העיקריים של ה"שולחן ערוך": הרמ"א [רבי משה איסרליש], הש"ך, הט"ז [הטורי זהב] והמג"א [המגן אברהם].

אולם, לאחר גזרות ת"ח באה ירידה תלולה במצבה הכללי של יהדות פולין וגם המצב הרוחני נפגע.

א.  בעיות הפזורה

בעקבות הפרעות היהודים נאלצו לנדוד למקומות מרוחקים כדי למצוא פרנסה. רבים התיישבו בקבוצות קטנות ואפילו כבודדים באחוזות האצילים, בין איכרים בלתי מתורבתים ונתונים לחסדו ולשבטו של הפריץ. ברור שבתנאים של פיזור קשה מאוד לארגן חיי קהילה מסודרים ולתת לילדים חינוך יהודי. במיוחד היה קשה מצבם של היהודים שהתגוררו בדרום אוקראינה, פולין ופודוליה. לרבים מיהודי האחוזות לא הייתה אפשרות להתפלל בציבור במשך השנה, הם לא נפגשו בתלמידים חכמים ובדור זה גדל דור של עמי הארץ שבקושי ידעו קריאה בסידור.

ב. שרידי השבתאות

לאחר שבתאי צבי[1] קמות תנועות שבתאיות. הפגיעה הקשה ביותר במצבה הרוחני של יהדות פולין באה מתנועת שבתאי צבי. תנועתו של אותו נוכל והרפתקן שהכריז את עצמו למשיח והכניס בלבול מוחין גדול לבית ישראל בפולין ובמערב אירופה. רק כאשר התאסלם [שנת תכ"ו 1666] נפקחו עיניהם של רבים, אבל הרעל שהפיץ המשיך לפעפע בעם ורבים שלא רצו להשלים עם האכזבה שבהתאסלמותו המשיכו להאמין בסתר במשיח זה.

ג. ירידת מעמד הרב

בעקבות השתלטות פרנסים בורים וחסרי ידע על הנהגת העם הגרו רבנים רבים מפולין לארצות סמוכות כמו גרמניא, בוהמיה, מורביה. הייתה בתופעה זו ברכה ליהודי גרמניא, אבל סימן של ירידה ליהודי פולין. בעקבות הפרנסים גילו גם רבים מהעם יחס של חוסר כבוד אל רבני הקהילות ואם אין חולקים כבוד לרב, גם כבוד התורה יורד. בתקופה זו התחוללה מחלוקת גדולה בין גדולי אירופה משום שחשבו שרבי יהונתן אייבשיץ כתב בעד השבתאות. בראש המתנגדים עמד רבי יעקב עמדין, פשוטי העם לא הבינו במהות המחלוקת, אך עצם הדבר גרם להם לזלזול בלתי מוצדק ברבנים.

ד. ביטול ועד ארבע ארצות

הוועד שהיה בעל סמכויות רחבות ביותר בעניין גביית מסים, שיפוט וענייני שלטון פנימיים, פעל רבות למען פתרון כל הבעיות שהתעוררו בתקופת גזרות זו. אבל גם ארגון אדיר זה לא הצליח לעמוד לאורך-ימים במעמסה העצומה של תקופה קשה זו: פדיון שבויים, שלמונים לריסון צוררים, עזרה כספית לנרדפים, פעולות ענפות להתרת עגונות, שיקום קהילות, תמיכה במוסדות החינוך, הוצאת ספרים ועוד. פעולות אלה דרשו סכומים רבים והקופה ריקה. גם מבחינה אנושית נפגמו מוסדות הקהילה. מאורעות התקופה ערערו את סדרי הקהילה ובמקומות רבים נכנסו אנשים שואפי שררה ושלטון לתוך מוסדות הקהילה כפרנסים או בתפקיד אחר. הם דאגו לענייניהם הפרטיים והזניחו את צורכי הכלל. הם גילו יחס מזלזל כלפי המשרתים בקודש, דבר שפגע במיוחד במעמדו של הרב, אולם בשנת 1764, תקכ"ד החליטה הממשלה על ביטול הגבייה המרוכזת ועל הנהגת גבייה אישית, וממילא לא הייתה הממשלה זקוקה לעזרת ועד ארבע ארצות וביטלה מוסד זה. פירוק מוסד חיוני וחשוב זה פגע רבות ביהודי פולין.

מבחינה כלכלית ומדינית

• כאמור נאלצו רוב היהודים לעסוק בחכירה. הם היו תלויים בפריצים שהתעללו בהם ללא רחם, היהודים גם היו שנואים של תושבי הכפרים, שראו ביהודים שליח הפריץ השנוא והגורם למצבם הכלכלי הירוד בכך שגובה מהם מסים גבוהים למען הפריץ. הפריצים לא נרתעו מהשלכת היהודי לבור אם איחר בתשלומי המס או החכירה.
• ביטול הוועד – הוועד היווה אוטונומיה פנימית מבחינה מדינית וסייע לארגון המסים מבחינה כלכלית. הוועד ארגן גבייה הוגנת של מסים שהועברו לממשלה עפ"י היכולת של כל קהילה באופן אישי. כמו כן עסק בקביעת חוקים ובהקמת מוסדות קהילתיים ליהודי פולין. עם ביטול הוועד ב-1764 הוחמר מצבם המדיני והכלכלי של היהודים. שוב לא היה מוסד מסודר שידאג למעמדם ולרווחתם.
• פרעות החיידמקים – ת"צ-ת"ק [1730-1740] טבח אומן. לקראת סוף המאה החמישית לאלף השישי [לספירת היהודים] נתרבו שוב הפרעות ביהודי אוקראינה. קוזקים שודדים שנקראו חיידמקים עברו ממקום למקום, שדדו את רכוש היהודים ורצחו אותם. הפרעות הגיעו לשיא בשנת תקכ"ח [1768] – 120 שנה לאחר פרעות ת"ח. צבאות הקוזקים שיצאו למלחמה נגד הפולנים הקתולים התנפלו קודם על הקהילות היהודיות שבאוקראינה. בין הערים שסבלו ביותר מגזרות תקכ"ח הייתה העיר אומן. הקוזקים ביצעו ביהודי אומן מעשים אכזריים ופגעו בצורה זוועתית בנשים, אנשים וילדים. כעבור 32 שנה בשנת תק"ס [1800] הקים רבי נחמן מברסלב את בית מדרשו בעיר אומן כדי להתפלל במקום הזה לעילוי נשמתם של הקדושים שנרצחו שם על קידוש השם [טבח זה מוזכר בהיסטוריה כטבח אומן].

החסידות – מבוא

החסידות מהווה דרך חדשה בעבודת השם שנתגלתה על-ידי הבעל שם טוב [בעש"ט]. החסידות מתייחסת לכל יהודי לפי מדרגתו. לגדולי עולם שימשה החסידות אור חדש בהבנת פנימיות התורה ובהשגת מדרגות גבוהות בעבודת השם.

הרבה גדולי תורה באו לחסות בצילו של הבעש"ט והתעלו מעלה-מעלה במדרגות הקדושה והתורה. מאידך, היהודי הפשוט נהנה מאור החסידות לפי מדרגתו שלו ומצא בה דרך בעבודת השם המתאימה גם לו.

לחסידות היו השפעות ברוכות לחיזוק היהדות בכלל ולאותו דור בפרט. המוני העם חיו אז בעוני ובמחסור והיו מפוזרים בערים ובעיירות. הנפש היהודית פעמה בתוכם ולא נתנה להם להשלים עם מצבם הרוחני הירוד. הם שאפו להתקרב יותר לבורא, אך בהתאם לתנאי חייהם המיוסרים והעלובים לא היו מסוגלים לעשות זאת ע"י סיגופים ותעניות, אלא היו זקוקים לדרך של התקרבות לבורא מתוך שמחה.

לשם כך היה צורך לחזק בם את הגאווה היהודית שע"י כך תהיה להם צמיחה רוחנית להחדיר בהם את האושר הגדול בעצם היותם בני העם הנבחר. כל זאת חידש הבעש"ט בדרך החסידות שהחדירה ביהודי את התחושה של 'אשרי מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו'.

הפרקים הקודמים:

• פרק א: פרעות תח תט
• פרק ב: תנועת השבתאות
• פרק ג: ועד ארבע ארצות

[1] שבתאי צבי היה יהודי תלמיד חכם אשר הצליח להתל בתלמידי החכמים והצליח לשכנע אותם כי הוא המשיח. הוא הצליח לסחוף אחריו את ההמונים. העובדה שהוא נולד ב-ט' באב הוסיפה אמת להסבריו על משיחיותו. הסולטן הטורקי ראה בו כמורד במלכות והבהיר לו כי בידיו שתי אפשרויות – מוות או התאסלמות. בחירתו של שבתאי צבי בהתאסלמות היה מכה קשה וכואבת לכל חסידיו שהאמינו שהוא – הוא המשיח, בעקבות המצב הרוחני, החברתי והכלכלי הקשה אליו נקלעו לאחר פרעות ת"ח-ת"ט