shmuelהקדשה: לרפואת אברהם חיים בן יונה
האומה הגדולה והעשירה ביותר – ארצות הברית – העמידה בראשה אדם שחום עור, אשר אפילו לא ידוע מהי דתו, אולי מוסלמי הוא בדתו והשקפתו. זאת בעוד שאמור הוא לעמוד בראש העולם המערבי ולהתמודד בקשיים הרבים מול העולם הערבי ומאמיני דת האסלאם. היכן ההיגיון של האזרחים האמריקאים שהעמידו בראשם אדם כזה?
מדינות אירופה מקבלות אל קרבן מיליוני מהגרים מוסלמיים – למען כוח עבודה זול – בלא לחשוב לטווח רחוק. כבר כיום אין להם שליטה על אזורים מסוימים בערים הגדולות. את התוצאות למדיניות זו ראינו בעת האחרונה.
כיצד מאפשר העולם המודרני לאזרחים להשתמש באינטרנט בצורה חופשית ובלתי מבוקרת, גם כאשר יש שם חומר המעודד גזענות, טרור, אלימות ופשעים חמורים אחרים. כאשר הרשתות החברתיות חותרות לעתים תחת יסודות המשטרה ומערערות את הסדר הציבורי.
כל זה נובע מחוסר רצון לחשוב על העתיד ולהתמודד עם קשיים בצורה רצינית ואחראית. כיום, כאשר יש קושי אישי לאדם, מעביר הוא את זמנו ומחשבותיו בעזרת מכשירים אלקטרוניים, אשר יאפשרו לו להסיח דעתו ולא לשקוע במחשבות על העתיד. הרשת החברתית, החמימה, נותנת לו מענה ומרגוע ברגע זה. מה יהיה לאחר מכן – על כך אין חושבים. זהו דור אשר שותה שתייה חריפה מרובה כדי לשכוח מהצרות והקשיים. אדם לא מתמודד עם הבעיות ואינו מנסה לפתור את הדברים ברצינות כדי למנוע את קשיי המחר. מתקיים במלואו מאמר הפסוק "והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכול בשר שתות יין אכול ושתו כי מחר נמות" (ישעיהו כ"ב, כ"ג).
זהו מצב שאדם מרגיע את התחבטויותיו וחוסר השקט הפנימי שלו ע"י אכילה במסעדה או בעזרת הסחות דעת של תקשורת, עיתונות ובידור. הרעיון הוא לא להתמודד עם הבעיות ועם ייסורי המצפון, אלא להשקיט באמצעים שונים את הנפש אשר איננה רגועה.
ההפקרות שולטת, עצימת עיניים מפני מה יוליד העתיד וחוסר שימת לב ומחשבה אחראית. בקיצור – התנהלות חסרת אחריות!
צריך להיזהר שאווירה זו לא תדבק בנו. אנו אשר אַמונים על דרך התורה, לנהוג באחריות, להתבונן בבעיות, לא לברוח מהן אלא להתמודד ולתקן. כאשר ישנו קושי להעסיק את הילד ביומא דפגרא או בשעות שאינו לומד, נדע להתמודד עם המשימה ולא לדחוק את הבעיה הצידה ולמצוא פתרונות קלים שאינם חינוכיים וכשרים. נעשה מאמץ, נשקיע כוח וזמן להיות עמו ואפילו לטרוח לנסוע למקומות מהנים, כאשר הילד מוקיר בסתר לבו את ההורה על המאמץ שעושה עבורו.
גם בעת שאנו רואים קשיים בבית הספר, כאשר נוכחים לדעת שילדינו חשופים לחברים עם ערכים לא ראויים. נעשה את המאמץ המתבקש וננסה להעיר את תשומת לב אנשי הצוות וההנהלה לבעיה. למרות הטרחה ולעתים אי הנעימות אנו המחונכים על השתדלות אמיתית ופעולות למען החינוך, נטרח וננסה לתת מענה לקושי – למען ילדינו ואף לתועלת הילדים הנוספים.
האפשרות הזו להיות מסוגל להפעיל את עצמו היום מתוך מחשבה על העתיד ולנהוג בבגרות ובאחריות יכולה להקרין לשטחים רבים אחרים כשהוא מודע למשל שצריך להימנע ממאכלים מסוימים מתוך דאגה לבריאותו. ישים אל ליבו את התוצאות והנזקים בעתיד, ומכאן יגבר הכוח להימנע מאכילה זו. מה גם שהימנעות ושליטה עצמית תביא לו תחושות של שמחה ורוממות, על עמידתו ונצחונו בהתמודדות.
אנו אשר הורגלנו על אחריות אישית וציבורית לא טומנים ראשנו בחול. גם לא "ככל המונם" השותים שתייה אשר מסיחה את הדעת מהבעיות. כשאנו עומדים מול קושי אנו משתדלים לטרוח ולבצע, לא חסים על מאמצינו. הרי זו הדרך ארוכה שהיא קצרה – מאמץ מוגבר היום יביא לנו דרך נוחה וקצרה בהמשך.
אכן העולם בנוי על עיקרון של "אכול ושתו" ואפשרויות ההתחמקות קיימות בשפע. אך ככל שנשתדל לתת לבעיות ולקשיים פתרון אמיתי בלא דחייה והשתמטות, הרי שבכך אנו עושים את הפעילות הראויה למען עתיד טוב יותר שלנו של משפחתנו וילדינו.