הרב אליהו פורטנויהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
כשיעקב אבינו חלה, הגיע יוסף לבקרו יחד עם שני בניו מנשה ואפרים. כשיעקב אבינו רואה אותם, הוא שואל את יוסף "מי אלה". עונה יוסף לאביו "בני הם אשר נתן לי אלוקים בזה", ומיד אומר לו יעקב "קחם נא אלי ואברכם".
והדברים תמוהים, הרי בהתחלה יעקב אבינו אומר ליוסף "ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרימה וכו' לי הם וכו' כראובן ושמעון יהיו לי", א"כ יעקב אבינו יודע מי הם עד כדי כך שמחשיב אותם כחלק מהשבטים, ומדוע כעת שואל את יוסף "מי אלה". וכן יש להבין מה חידש יוסף בתשובתו "בני הם אשר נתן לי אלוקים בזה", ומה זה גרם ליעקב אבינו לומר "קחם נא אלי ואברכם".
אמנם, רש"י מפרש שיעקב אבינו רצה לברך אותם, אך כשראה שייצאו מהם רשעים, נסתלקה ממנו שכינה, ולכן שאל את יוסף מהיכן יצאו אלו שאינם ראויים לברכה. ועל כך ענה לו יוסף שהם בניו, והראה לו אירוסין ושטר כתובה, ואז יעקב אבינו ברך אותם.
ולכאורה גם פירוש זה צריך ביאור, כי מה הקשר בין שטר האירוסין וכתובה לברכה, הרי אם הם לא ראויים לברכה, מה מועיל כנגד זה שטר האירוסין ושטר הכתובה?
האור החיים הקדוש כותב, יעקב אבינו רצה לעורר את אהבת יוסף לבניו לפני שהוא עצמו יברך אותם, כדי שהברכה תהיה יותר חזקה עם תוספת אהבת האב על הבן, ולכן שאל אותו "מי אלה", כדי שישמע ממנו שיאמר שהם בניו, וכך יהמו רחמיו עליהם, ואז כשיעקב יברך אותם, הברכה תחול בעוצמה יותר גדולה עם צירוף האהבה של יוסף לבניו.
רואים מכאן יסוד עצום, האהבה שאב אוהב את בניו, יכול לתת כח יותר חזק בברכה. ולפי"ז אפשר להבין את ההמשך, שיעקב אבינו אומר ליוסף "בך יברך ישראל לאמר ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה", ומבאר רש"י "הבא לברך בניו יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלקים כאפרים וכמנשה". ולכאורה צריך להבין, מה המיוחדות בברכה של פרים ומנשה יותר משאר הברכות שברך יעקב את בניו.
ולפי דברי האור החיים הקדוש אפשר לבאר, שבברכת מנשה ואפרים למדנו יסוד, שכדי שהברכה תהיה ברכה יותר חזקה, יש לגלות אהבה ורחמים, ולכן כשאדם בא לברך את בנו, יברך אותו בברכת אפרים ומנשה (מה שבאמת עושים בלילי שבת), וזה יעורר את האדם לאהבה לבניו, וכך הברכה תשפיע על ילדיו.