הרב אליהו פורטנויהדבר האחרון שעושה יעקב אבינו לפני שהוא יורד עם משפחתו למצרים, זה "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה". מביא רש"י בהסברו השני את המדרש אגדה שכותב "להורות לפניו – לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה".
וכבר מפורסמת השאלה, למה יעקב אבינו היה צריך לשלוח את יהודה שיפתח ויתקן בית תלמוד, והלא יוסף היה לומד תורה במצרים, וכן לימד את בניו תורה, וא"כ, למה יעקב אבינו לא הסתפק בבית מדרשו של יוסף?
ובמילתא דבדיחותא שמעתי לומר: כשהשבטים אמרו ליעקב אבינו שיוסף חי, יעקב בהתחלה לא האמין להם, אבל כשהוא ראה את העגלות שיוסף שלח לו, הוא האמין להם, ומבאר זאת רש"י, מכיון שיוסף הראה לו סימן שהפרשה האחרונה שהם היו עוסקים בו היה פרשת עגלה ערופה. א"כ, אמר יעקב אבינו לעצמו, אם אחרי עשרים ושתיים שנה, יוסף אוחז עדיין באותה סוגיא, אז צריך לפתוח מקום לימוד חדש…
אמנם נראה להסביר, שיעקב אבינו רצה ללמד את בניו יסוד חשוב בלימוד התורה. אינו דומה לימוד תורה הבא על ידי יגיעה ללימוד תורה לא יגיעה. אם השבטים היו מגיעים למצרים ולומדים באותו מקום שיוסף ובניו למדו, ללא שטרחו בהכנת מקום, זהו לימוד תורה בלי יגיעה והאדם פחות מתחבר לדבר שהוא לא טרח ועמל בו. אבל אם יהודה טורח ללכת למצרים ובונה בית תלמוד, יוצא שלימוד התורה שלהם נולד על ידי טרחה, ולכזה לימוד, האדם מתחבר יותר. וזה מה שרצה יעקב ללמד לבניו, שהלימוד תורה שלהם יהיה על ידי שיטרחו בכך.
וכהמשך לימי החנוכה שעברו עלינו, ניתן לבאר על פי זה מדוע החשמונאים חיפשו שמן שהיוונים לא טימאו, והרי טומאה הותרה בציבור: מכיון שהנרות של המנורה מסמלת את הנשמה – "נר ה' נשמת אדם", לכן החשמונאים רצו לטרוח ולעמול להדליק את המנורה בטהרה, ללמדנו שהאדם צריך לטרוח ולטהר את נשמתו, ועל ידי זה כל חייו יהיו טהורים, וכמובן שגם לימודו וקיום מצוותיו יקבלו משמעות נוספת של קדושה וטהרה.