הרב אליהו פורטנויהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
בתחילת הפרשה התורה מתארת את החלומות שהיו לפרעה. החלומות לא היו ברצף, אלא פרעה התעורר ביניהם. מה שצריך לשים לב, הוא, ללשון של הפסוק: "וייקץ פרעה ויישן ויחלום שנית". זאת אומרת, פרעה חלם חלום שהוא לא הבין אותו, התעורר, ובמקום להרהר בדבר, חזר לישון ושוב חלם עוד חלום, ואז שוב "וייקץ פרעה והנה חלום", ורק אז "ויהי בבוקר ותפעם רוחו וגו'".
דבר זה הוא בניגוד למה שראינו בפרשת ויצא, ששם יעקב אבינו גם כן חלם חלום, אך בשונה מפרעה, מיד אחרי החלום כתוב "ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה". יעקב אבינו לא חוזר לישון, אלא שם ליבו למה שהוא חולם ולא ממשיך בדרכו כאילו לא קרה דבר.
זה אחד מההבדלים הבולטים ביותר בין היהודים לבין שאר אומות העולם. כשיהודי פוגש בדבר לא רגיל אצלו, או כשחלילה מגיעה עליו צרה כלשהי, הוא לא עובר על כך לסדר היום, אלא מנסה לבדוק מה הקב"ה רוצה ממנו. משא"כ הגוי, לא חושב פעמיים על מה שקורה איתו, אלא חוזר לישון כאילו לא קרה כלום, ורק כאשר פרעה חלם שוב, אז בבוקר הוא ניסה להבין מה פשר החלום.
דבר זה רואים אנו גם בהמשך הפרשה. אחרי שיוסף "חושד" באחיו שהם מרגלים, אומרים האחים "אבל אשמים אנחנו וגו'", הם לא מנסים להתייחס לאירוע כאילו זה במקרה, אלא מיד מפשפשים במעשיהם להבין מדוע "באה אלינו הצרה הזאת".
וכן בהמשך, כשלוי פתח את שקו במלון וראה את הכסף שהושב בפי אמתחתו וסיפר זאת לאחיו, כתוב בפסוק "ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלוקים לנו". והיינו, שבני יעקב הבינו שהקב"ה לא לחינם הביא להם את כל מה שעובר עליהם.
עלינו ללמוד מכך, שכל דבר שעובר עלינו, אינו מגיע סתם ולחינם, אלא לכל דבר יש טעם וסיבה, ועלינו לנסות להבין ולפשפש במעשינו, ולא כמו פרעה שגם כשחלם על משהו לא מובן, חזר לישון.