הקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
הגמרא בשבת (דף כא, ב) נוקטת בלשון יוצא דופן בדברה על קביעת חג החנוכה: "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה". כל החגים האחרים נקבעו סמוך ונראה לאירוע, כך פסח ושבועות וכך גם פורים. אם כך מדוע אפוא בית דין של חשמונאי המתין עד "השנה האחרת"?
ליישב הדבר יש להקדים תמיהה נוספת. בהיסטוריה של עם ישראל אנו מוצאים אירועים גדולים, נסי הצלה ואירועי מפתח אשר התרחשו בתולדות העם ולא נקבע לזכרם חג. כדוגמת נסי נחל ארנון, חציית הירדן על ידי יהושע או עצירת השמש על ידו ועוד, שלהם לא נקבע כל זכר. וא"כ יש להבין מהי אמת המידה שעל פיה יש לקבוע חג?
והיסוד בזה (יעויין בבני יששכר מאמרי חודש כסלו וטבת מאמר ד, ועוד), שאין אנו הולכים ומתרחקים משנים עברו – ההיסטוריה אינה כקו ישר שאנו הולכים ומתקדמים בו וכל שנה שעוברת ההיסטוריה הופכת יותר ויותר לנחלת העבר, אלא הזמן הוא כעין עיגול ספירלה, שאנו חוזרים ומקיפים אותו מידי שנה בשנה וחוזרים אנו כל שנה לאותו הזמן שהיה בשנים הקודמות, וכדלהלן.
נסי ההיסטוריה מתחלקים, רוב הניסים הייתה השפעתם והארתם לשעתם ותו לא, אך יש נסים שבהם הוחדר בשורש הזמן כוח השפעה עתידי, ובכל שנה ושנה כשמגיעים לאותו תאריך חוזרת השפעתם ומאירה שוב. חג משמעותו – מעגל, ורק אירועים שחוגגים במעגל ואורם חוזר ומאיר מידי שנה ניתן לחגוג.
אנו אומרים בחג הפסח "ביום חג המצות הזה זמן חרותנו" איננו אומרים "ביום חג המצות הזה זכר לזמן חרותנו" אלא "זמן חרותנו" כי ט"ו בניסן מידי שנה הוא זמן של חרות, וכן ו' בסיון מידי שנה הוא זמן מתן תורה. אור החירות ואור מתן תורה חוזרים ומאירים מידי שנה, לעומת זאת אורם של הנסים האחרים, האיר בזמנם בלבד, וממילא לא ניתקן לחגגם – ניתן כמובן ואף חובה להודות עליהם כדוגמת מגילת תענית אך אין קובעים עליהם חג.
היוצא מכך, שכדי לתקן חג לדורות צריך לדעת בוודאות שאורו של האירוע יאיר מידי שנה. ומנין יודעים מתקני החגים איזה מן האורות ישוב ויאיר?
החגים מדאורייתא נקבעו על ידי נותן התורה שוודאי יודע. חג פורים נקבע על ידי נביאים שראו בנבואה כי אכן כך יקרה.
חג החנוכה הוא החג היחיד שתוקן על ידי החכמים בתקופה בה כבר לא שרתה נבואה, ולפיכך עם התרחש הנס לא ידעו האם אורו ישוב ויאיר באותה תקופה לשנה האחרת ולכן המתינו, ומשהגיע השנה האחרת וחשו כי האור אכן מאיר – קבעום ועשאום ימים טובים לדורות.
[[ומובא בספרי היסטוריה רבים כי במשך שלוש השנים מתחילת המרד אירעו אירועים מיוחדים בתאריך זה של כ"ה בכסלו לחשמונאים וללוחמים היהודים (הערת העורך)]]