החרדים נטל על החברה. האומנם?

מה עושה חברת המים הישראלית כאשר גובה פני המים בכינרת מגיעים לרמה נמוכה סמוך לקו האדום התחתון ואף יורדת מתחתיו? משנים את ההגדרה של גובה הקו האדום ומורידות אותו כך שגובה המים לא יהיה מתחת לקו התחתון האדום.

משמע שכל דבר ודבר הוא בעצם – הגדרתו של דבר. כיצד מגדירים את הדברים.

בכל מספר חודשים או שנים, תלוי ברוח הלפיד, עולה לכותרות נושא "החרדים שאינם עובדים" ומכאן לשצף קצב של מכבש שנאה. כמו שאמר אחד מצוררי היהודים בעבר: "שקר שיאמר אלף פעם יהיה אמת".

במה דברים אמורים. האמירה הכוללנית היא "החרדים אינם עובדים והופכים לנטל על החברה".

לשם כך, ראוי שנדע, כדי לענות, מה ההגדרה של חרדי ומה ההגדרה של עובד. כל זאת עפ"י מסמכים רשמיים של מדינת ישראל, קרי בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). שתיהן מגדירות את שני הדברים האלה באופן דומה.

חרדי, לפי ההגדרה, הוא יהודי שמוסד הלימודים האחרון שלמד בו הוא ישיבה גדולה או כולל.

התמוה הוא שאם חרדי "אמיתי" לומד לימודי תעודה רשמיים, ק"ו תואר אקדמי וכיוב' – אינו מוגדר עוד חרדי עפ"י בנק ישראל! זהו פוף – הוא יותר לא חרדי. דתי-לאומי שסיים ישיבת הסדר או ילמד בכולל – ייחשב עפ"י ההגדרה כחרדי. יתר על כן – בעלי תשובה, בהמוניהם, כולם, כל 850,000 בעלי התשובה בישראל לא נחשבים לעולם חרדים. זה רק כדי להבין את גודל העיוות.

אבל כאן העיוות רק מתחיל. עפ"י בנק ישראל חרדי עובד הוא חרדי אשר משתכר בעבודה לפחות 5 שעות ביום, וכל זאת כשאין זו עבודה "בקהילה". חרדי העובד בקהילתו לא נחשב לעובד, גם אם עובר 10 שעות ביום!

המשמעות היא בפשטות – שמלמדים, ראשי ישיבות, שוחטים, משגיחי כשרות, ר"מים, מוהלים, מרצים תורניים וכו' – כל אלו לא נחשבים עובדים (!). עוד יותר הזוי שדתי-לאומי שהוגדר כחרדי (כפי שהוגדר למעלה) ייחשב לחרדי עובד אם יעבוד מחוץ "לקהילתו" שהיא בכלל הקהילה החרדית שהיא לא שלו…

ברור לכולם, שאי לכך ברור שנגיע לסך של כ-50% חרדים עובדים, שהרי כל החרדים שעובדים למחייתם כמלמדים, משגיחי, משגיחי כשרות, ראש ישיבות וכו' – אינם נקראים עובדים.

במצב זה הדמגוגיה בדבר החרדים שאינם עובדים רק ממשיכה, כשמביאים לציבור חצאי אמת או שקרים לגמרי, לא מלמדים את ההגדרות ולא מבינים שההגדרות האלה מעוותות לחלוטין. כל פניה של המייצגים את החרדים לא סייעה ובנק ישראל ממשיך להגדיר את הדברים כך יותר מעשר שנים.

מניעים זרים של האוצר והעומדים בראשו קבעו את הקריטריונים הללו ואינם מוכנים לשנותם, כדי שיוכלו לשסות את החברה הישראלית. פוליטיקה.