אוהד שקד-מנדלבוייםהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
השאלה בנושא ה"שוויון בנטל" אינה תקציבית, היא אינה בכלל נוגעת לשאלה האם החרדים משרתים או לא. היא נוגעת בשאלה אחרת בכלל – מיהו ישראלי.
העובדה שהלחץ שמפעילה "יש עתיד" בנושא הזה מופנה רק כלפי החרדים ולא כלפי אוכלוסיות אחרות [כגון ערבים וחילונים] מבהירה כי מהות הנושא היא כלל לא שירות שוויוני או לא, כי 13%-14% יהודים בכל מחזור גיוס שאינם משרתים הם חילונים [לעומת 11%-13% חרדים]. המהות היא בשאלה העיקרית – מיהו ישראלי.
האם יהודי שאינו משרת בצבא יכול להיות ישראלי? האם יהודי שאינו לומד תכנית ליבה יכול להיות ישראלי? אלו שתי שאלות הרות גורל מבחינות רבות, אבל הן שתיהן גובלות בעיוות מוסרי גדול.
כל מי שנצרך היום, לא עלינו, לשירות רפואי כלשהו – הן באופן פתאומי ברחוב והן באופן מתוכנן בחלק גדול מבתי החולים והשירותים הרפואיים – נתקל בחבר'ה האלה שקוראים להם הצלה, ורבים מהאנשים שהם הצילו חייבים להם את חייהם. הוא נתקל ברב פירר, שמעולם לא למד רפואה, אבל כל העולם מתייעץ איתו בדברים המסובכים ביותר. כאשר אדם, באשר הוא אדם, נפצע או חלילה חלה במחלה קשה הוא נעזר בעזר מציון או ביד שרה. כל אלו, והרשימה עוד ארוכה, מנוהלות על-ידי חרדים ורוב עובדיהם הם חרדים [בזמנו ראיתי כי 94% מעמותות הרווחה בישראל מנוהלות ע"י חרדים]. אגב, במרבית המקרים מדובר בהתנדבות גמורה [לפעמים הם אפילו משלמים על הדלק של האופנועים והרכבים כי עמותות אלו לא זוכות כלל לתקציבים].
האם אלו לא ישראלים? רוב רובם של מתנדבי עזר מציון והעמותות שכתבתי למעלה מעולם לא אחזו בנשק או לבשו מדים. הם "משתמטים", כאלו שלמדו בישיבה [או עדיין לומדים] עד גיל 26-27 וכעת לאחר החתונה מתנדבים בזמנם החופשי. אני עוד זוכר איך באמצע תפילת עמידה בשבת אחת שמעתי את הביפר של אחד הבחורים מצפצף. הוא ניגש לאחור, קרא את ההודעה [שמכוונת במיוחד אליו כדי למנוע חילול שבת מיותר] ומיהר לרוץ. באמצע תפילה. באמצע הכול. זה קורה להם גם באמצע סעודות שבת עם המשפחה. האם מישהו מהחילונים שצועק 'געוואלט' על המשתמטים היה מוכן להקריב כך? האם מישהו מכם בכלל מקריב משהו למען האחר? לא בטוח שבדקו את זה, אבל אני משוכנע שלא רבים, וכל זאת יש לזכור בכך שהחרדים מונים בקרב האוכלוסייה בישראל פחות מ-20%!
ולגבי הליבה, אלו שאינם לומדים מתמטיקה ואנגלית, היסטוריה וכו' – העובדה היא שכאשר הם מעוניינים להשלים את זה הם עושים זאת במהרה. כבר כמה שנים בראש המצטיינים בסיום תואר בראיית חשבון עומדים חרדים שלא למדו מתמטיקה בישיבה. והם מצליחים, כי אותם מלמדים ללמוד. מלמדים אותם לשבת משעה שמונה בבוקר ועד 6-7 בערב [ולפעמים אף יותר] ופשוט ללמוד. והם מגיעים למכינה המקדימה לתואר, ופשוט שותים את החומר בלי בעיה.
המאבק פה האם אני ישראלי או לא הוא העיקר – ובעיני לפיד וחבריו ישראלי הוא זה שעושה צבא, אבל אח"כ בורח לחו"ל לעשות כסף, ולא החרדי ש'משתמט' מהצבא, אבל נשאר כאן ותורם לחברה טובה יותר.
אגב, אני עדיין מחכה לשמוע ממישהו ממפלגת "יש עתיד" מה העתיד של החילונים שאינם משרתים בצבא, והאם אני, מהמסים שאני משלם [כי אני עובד במשרה מלאה, וגם עשיתי צבא מלא כחילוני], צריך להמשיך לממן להם את התואר הראשון? [כי הם אולי משלמים 10,000 בשנה, אבל המדינה משלימה עוד 20,000 לפחות על כל שנה]. מדוע אין ולו מילה אחת על 'השוויון בנטל' של החילונים שהוא הרבה יותר מבחינה מספרית, וזהה כמעט מבחינה אחוזית… למה? כי הם כבר ישראלים, רק כיוון שהם שייכים ל'מקום הנכון'. הם פשוט אינם לובשים שחור וגם מדברים במגוון שפות שמעידות על נאורות… לכאורה [נאורות היא לא כרטיס כניסה לעולם טוב יותר, וע"ע ההיסטוריה].
מאמר זה נכתב ב-30.1.2013, אבל רלוונטי בהחלט גם היום.