חנוכה מתוך הפרשה

הקשרים רבים וטובים נקשרו בין פרשת מקץ לבין ימי החנוכה – נס החנוכה. אפשר להגיד שני הקשרים: א. פרשתינו פותחת בפסוק "ויהי מקץ שנתיים ימים", אומרים חז"ל "אין ויהי אלא לשון צער", ואכן תחילת הפרשה טבועה בחותם של צער גדול של יעקב אבינו על אובדן בנו האהוב, צערו של יוסף הנמק בבית האסורים במצרים על לא עוול בכפו, וגם צער האחים המתייסרים בשל צער אביהם הזקן. אך סופה של פרשה זו מדברת ומרמזת על סיום מוצלח של הסיפור הנורא המתחוללת במשפחה של יעקב אבינו: יוסף נהיה המשנה למלך במצרים והוא מיסב עם האחים במשתה מפואר שבו הוא מחלק לכל אחד ואחד מהאחים תשורות נאות, והפרשה מסתיימת במילים "עלו לשלום אל אביכם" וזהו גם רמז לבאות.

כך גם בנס חנוכה התהליך דומה למתרחש בפרשתינו: בהתחלה היהודים היו נתונים בגזירות שמד, היוונים באים להשכיחם את התורה ולהעבירם מחוקי רצונות ה', נלחמים ביהדות, נלחמים במצוות ברית מילה, שבת קודש, קידוש החודש ובערכים הקדושים של העם היהודי. נלחמו בכל היקר ליהודים ואמרו להם לכתוב על קרן השור שאין להם חלק באלוקי ישראל. הכל היה נראה שחור, לא רואים את האור בקצה המנהרה. אך כמו שיודעים אנו, וככתוב בתפילת על הניסים שלבסוף נושאי מרד החשמונאים נחלו ניצחון מופלא על האויבים ונכנסים לבית המקדש ומוצאים שם פך שמן עם חותמו של הכהן הגדול. בתחילה הכל היה נראה אבוד וחשוך, אבל הקב"ה ברחמיו ובחסדיו הגדולים ריחם עלינו והוציא אותנו מאפילה לאורה ע"י הניצחון הגדול של החשמונאים על היוונים כנגד כל הסיכויים, וכמו בפרשת השבוע, הסיום היה בצורה טובה שמצאו את פך השמן בבית המקדש וכמו שיוסף אמר לאחיו עלו בשלום אל אביכם.

עוד רעיון נפלא יש בהקשר של פרשת השבוע לחנוכה: בשני חלומותיו של פרעה, חלם פרעה כי הדברים הדקים והרעים, הם אלו שבולעים את הדברים טובים והבריאים. בחלום הראשון הוא רואה שהפרות הרעות ודקות הבשר בולעות את הפרות יפות המראה והבריאות, ובחלום השני השיבולים הדקות בולעות את השיבולים הבריאות והמלאות.

וזהו מה שאנו אומרים בתפילת על הניסים שזה מה שארע לעם ישראל בימי מתתיהו והחשמונאים כאשר בחסדי שמים הגיבורים נוצחו בידי החלשים, רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים וזדים ביד עוסקי התורה, ממש כפי החלום הקטנים בלעו את הגדולים. מי יתן ונזכה כולנו לסיום של הפרשה "עלו לשלום אל אביכם", ונזכה כולנו לעלות לבית ה' ולהדליק את המנורה הטהורה.