הרב אליהו פורטנויהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
בפרשה מוצאים אנו פעמיים שמשנים את השם של יעקב אבינו. בפעם הראשונה, המלאך (שרו של עשו) אומר לו [ל"ב, כ"ט] "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל", ובפעם השניה שהקדוש ברוך הוא עצמו אומר ליעקב [ל"ה, י'] "שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך", ובנוסף לכך "ויקרא את שמו ישראל".
אמנם, ידוע הגמרא במסכת ברכות [י"ג.] שאדם שקורא ליעקב "יעקב", אינו עובר על לאו של "לא יקרא שמך עוד יעקב" (כמו שהגמרא אומרת [שם] שאדם שקורא לאברהם "אברם" עובר על לאו של "לא יקרא עוד את שמך אברם"), מכיון שאפילו כשהקב"ה נגלה ליעקב, כתוב [בפרשת ויגש מ"ו, ב'] "ויאמר אלקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב". רואים שהשם של יעקב לא התחלף לעולם לישראל, ואפילו הקב"ה קרא לו עדיין יעקב.
והשאלה המתבקשת, מדוע אצל אברהם אבינו השם שלו התחלף לעולם, ואסור לאף אחד לקרוא לו יותר אברם בגלל שהקב"ה אמר "לא יקרא עוד את שמך אברם", ואילו אצל יעקב אפשר להמשיך לקרוא לו יעקב ולא רק ישראל, למרות שכתוב "לא יקרא שמך עוד יעקב"?
מבאר בעל ה"תורה תמימה" ע"פ מה שכתוב בירושלמי [סנהדרין פרק ב' הלכה ו'] שאת האות י' משרי, צירף הקב"ה ליהושע בן נון. לפי"ז, אצל אברהם אבינו הרי לא נעקר שום אות מהשם שלו, אלא אדרבה, נתווסף לו אות, וכן אצל שרה, האות י' שהיה בְּשַׂרַי נמצא אצל יהושע בן נון, א"כ, השם הראשון שלהם לא מתבטל ע"י שקוראים להם בשם החדש שניתן להם. לעומת זאת אצל יעקב, אם יקראו לו רק "ישראל", השם יעקב יתבטל וישתכח, ואין זה מדרך הכבוד ששמו של יעקב אבינו יתבטל מן העולם.
יסוד עצום רואים פה: אפילו אות אחת משמו של אדם, כבר נקרא שיש לו המשך לזכרו ושמו לא משתכח. ואם זה נאמר על אות אחת בלבד, מה נאמר על מעשים טובים שאדם עושה בעולם הזה, ללא ספק שזה משאיר לו המשך בעולם הזה, וכן בניו שהולכים בדרך הישר – כפי שחינכם – ודאי משאירים לו זכר בעולם הזה וגורמים ששמו לא ישתכח.
מאת: רב אליהו פורטנוי