הרב אליהו פורטנויהקדשה: לרפואת דלקה בת רבקה
אחרי שהקב"ה נגלה ליעקב אבינו בחלום, בונה יעקב מצבה מהאבן שנמצא סביב ראשו, ונודר שאם ה' יהיה איתו "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש וכו'", אז "והיה ה' לי לאלוקים וכו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך".
וראיתי בספר "אמרי בן צבי" לימוד גדול שלומדים מדבריו של יעקב אבינו: לפעמים אנשים אומרים שהם לא צריכים לתת צדקה או להפריש מעשר מהכסף שיש להם, כי הם צריכים את זה לפרנסת ביתם, אך יעקב אבינו אומר לנו לא כך, אלא אפילו במקרה שיש רק "לחם לאכול ובגד ללבוש", מ"מ "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", שיש להודות לה' וליתן צדקה אפילו מהמעט שיש, ולהאמין במה שכתוב בגמרא [בבא בתרא י'.] שמכספי מעשר וצדקה לעולם לא מפסידים, אלא ההיפך הוא הנכון, תמיד רק מרוויחים מנתינה כזאת. (אמנם, כמובן אין הכוונה שחייבים לתת את כל ממונו עד שלא יישאר אף מה לאכול, וכמו שאמרו [כתובות נ'.] "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש), והמבין יבין.
ובנוסף יש לזכור את מה שמרן הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל הדגיש: גם מזמנו של האדם חייב הוא לעשר כדי לקרב וללמד תורה לעמו ישראל שהרי יעקב אבינו אמר "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו".
ואולי זה הפירוש ב"והיה ה' לי לאלוקים", דהיינו, מי שיש לו יראת שמים ויודע שאת כל הישגיו הוא קיבל מהבורא, הרי הוא נותן מעשרות גם מזמנו ויכולותיו לשאר בניו של הקב"ה.
ויתרה מזאת, מצינו בריש פרשת וירא שאברהם אבינו אמר להקב"ה שהוא עסוק עם האורחים, ולמדה מזה הגמרא [בבא מציעא פ"ו.] ש"גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה". אם כן, אם לענין הכנסת אורחים, זה דבר יותר מהקבלת פני שכינה, על אחת כמה וכמה בנוגע להצלת נפשות ממש!!
מאת: הרב אליהו פורטנוי