אוהד שקד-מנדלבוייםלאנטישמיות צבעים רבים במהלך ההיסטוריה. תחילה האנטישמיות הייתה בהצדקה של אמת או שקר – הנצרות הבהירה לכאורה שהיא האמת והמאבק מול היהודים היה בענייני 'אמת' מול 'שקר'.
בהמשך, בימי הביניים, האנטישמיות הייתה דתית – "הנצרות היא האמת" ועל כן חובה על היהודי להתנצר. יהודי שעמד על יהדותו ולא התנצר סבל מגזירות, גירושים, פגיעה פיזית ועוד ועוד. הנוצרים טענו אז כי היהדות היא דת מכוערת שעל הנוצרים להכחידה מן העולם עם יופייה של הנצרות. על כן בנו כנסיות ענק, מושכות את העיניים ואחרי העיניים גם את הלב.
וההיסטוריה ממשיכה ובתקופת הנאורות במאות ה-16 והלאה לספירתם, אנו רואים כי היהודים הלכו וקיבלו מעמד שווה ערך – אמנציפציה. האנטישמיות הדתית נאלצה להיעלם מן העולם, כיוון שבעולם בו ישנה השכלה וידע רב כל-כך לא ייתכן לשכנע את ליבות הנוצרים שיהודים שותים דם של נוצרים בפסח. בנוסף, חידושים מדעיים הובילו לכך שהאנטישמיות תיעלם. והיא נעלמה. אבל רק כביכול. היא הייתה חבויה מתחת לפני השטח.
והיא התפרצה מיד בהזדמנות הראשונה כשהלאומיות האירופאית פרצה, אלא שעתה היא שינתה פרצופה ובניגוד לאנטישמיות הדתית הקודמת – כאן לא ניתן ליהודים מקום בריחה – יהודי הוא יהודי. ודינו של יהודי באנטישמיות המודרנית הזו הוא אחד – להיכחד. האנטישמיות המודרנית הייתה קשה ומסוכנת פי כמה וכמה מהאנטישמיות הדתית. היא ראתה ביהודים גזע נפרד שראוי להשמדה. אבל המסוכן יותר מכל אלה הייתה המעטפת – האנטישמיות המודרנית הייתה אנטישמיות מעונבת – היא הייתה "מבוססת" על מדע, השכלה ואמת שכלתנית. לא עוד גיבוב שטויות של כומר שמנסה להסית ולשלהב את הקהל. עתה היא הייתה מדעית.
גם כיום אנו שומעים תירוצים רבים לאנטישמיות הניאו-מודרנית – אנטישמיות שהמעטפת שלה היא "ביקורת" על ישראל. לא מצאו אומות אירופה אף מקום של ביקורת על איראן, סוריה, קניה, רואנדה, חוף השנהב, סודן ועוד. רק על ישראל הם מצאו ביקורת – וביקורת היא דבר חיובי כמובן, המטרה היא לתקן, להביא לשינוי חיובי לכאורה.
וקל מאוד לזהות את המעטפת המזויפת הזו כשמדובר בחרם על מוצרים מההתנחלויות. ראשית, רוב הנפגעים מהחרם הם פלשתינאים עצמם – אם החרם יצליח לכאורה והחברות הישראליות יעזבו את השטחים או יצמצמו את פעולותיהן – עשרות אלפי פלשתינאים יפוטרו. שנית, החרם וסימון המוצרים (אקט מזעזע בפני עצמו באירופה שרק עד לפני 70 שנה סימנה יהודים) חל על כל השטחים. נניח שביו"ש אפשר להבין את המניע. אבל רמת הגולן? מה הקשר לחרם על רמת הגולן? וכי עם מי נדבר כדי להשיב אותה לבעליה המקוריים לכאורה? עם אסד? או דעאש? הרי ברור שהמעטפת של החרם כדי "לבקר" את ישראל הוא תירוץ עלוב שאינו מחזיק מים.
אירופה הייתה ונשארה אנטישמית. לא שינו בה לא הנאורות ולא ההשכלה, וגם לא שינו לה מלחמות העולם והשואה. היא הייתה ונשארה אנטישמית.
ולנו נותר לראות כיצד אירופה מתאבדת עם מיליוני הפליטים המוסלמים שבאים אליה. ולחייך.
אירופה השמידה שישה מיליון יהודים, ותקבל במקומם 60 מיליון מוסלמים.