הרב אליהו פורטנויהקדשה: שלום בן גילה לרפואה שלימה
מאת: הרב אליהו פורטנוי
בפרשת השבוע שלנו – פרשת חיי שרה. מסופר על אילעזר שפושג את רבקה. לאחר שאליעזר פוגש את רבקה, ואחרי שהיא נותנת לו לשתות וכן משקה את גמליו, כתוב בפסוק "והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא", והיינו שאליעזר "משתומם ומתבהל על שראה דברו קרוב להצליח, אבל אינו יודע אם ממשפחת אברהם היא אם לא" (לשון רש"י).
אמנם, מכיוון שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהצליח ה' דרכו, נותן לה אליעזר את התכשיטים ואחר כך שואל אותה מי היא והאם יש להם בבית מקום ללין, וכשרבקה עונה לו מי המשפחה שלה, ושיש להם מקום ללון, כתוב בפסוק שאליעזר משתחווה לה' ומודה לו על חסדיו.
ולכאורה יש להבין, מדוע אליעזר לא הודה לקב"ה כבר אחרי שהוא ראה שהסימנים שהוא רצה לבחון בהם את הנערה – התקיימו ברבקה, וכמו שרואים ברש"י שביאר שאליעזר כבר היה בטוח שזו האישה שמתאימה ליצחק, ומדוע חיכה עד אחרי שענתה לו על שאלותיו?
ואולי יש לומר, שכידוע ספר בראשית נקרא "ספר הישר" מכיוון שמעשי האבות הקדושים כתובים בו, וכן – כמו שהובא בפרשת בראשית – מפני שבספר זה התורה מלמדת אותנו כיצד הולכים בדרך הישר. א"כ, כשאליעזר רוצה להיות בטוח במאת האחוזים שהנערה הניצבת לפניו אכן שייכת למשפחתו של אברהם אבינו, הוא בודק האם דעתה ישרה. ואכן, לאחר שענתה על שאלותיו "על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון", ראה אליעזר שדעתה ישרה והיא יכולה להיות בביתו של אברהם אבינו, ועל כך הודה לקב"ה.