עורך אנונימיאשוויץ, תש"ב
הרבה גבורה יהודית גילתה ה"מתרגמת המדופלמת" מלשכת מפקד אושוויץ, הנאצי הסלר, אשר לתדהמת הכל ברחה ממחנה-המוות.
המתרגמת, מלה מאנטוורפן, דאגה להשאיר פתק מודבק על מיטתה: "קשה לי לחיות בחברת מרצחים. אני מוכרחה לצאת, לספר לעולם, מה המתועבים עוללו לנו. רוצה אני שידע העולם הגדול על אובדן עם עתיק יומין.
לאסירות המחנה נודע שהיא התקשרה מכבר עם המחתרת והעבירה להם פצצות החוצה, מאושוויץ. הגרמנים התרוצצו המחנה כמו עכברים מסוממים. יומיים אחרי בריחתה באה הפקודה: "להביא אותה חיה או מתה. היא יודעת יותר מדי ויכולה להזיק לרייך הגרמני"…
היתה זו אותה מלה, אחות לשני בחורי ישיבה, אשר הסתתרה באנטוורפן ב"נוצרייה". בהיותה בתפקיד מורה לזימרה, שרה בבית הנוצרים את ניגון "כל נדרי"… אחרי גילוי זהותה היהודית, גורשה לאושוויץ במשלוח של 5,000 נשים יהודיות.
פסיה שרשבסקי, "קרני אור במחשכי התופת", 87-84. מתוך אינצקילופדיה שמע ישראל